המקומות העיקריים בהם נבקר:

קפדוקיה: חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת 'אנטוליה' שבטורקיה.
האזור משתרע בין הרי ה'טאורוס' בצפון, לבין הרי ה'פונטוס' בדרום. נופה הייחודי של קפדוקיה עוצר נשימה, הטבע פיסל באזור צורות מרהיבות ביופיין, זקיפי אבן ענקיים, מחילות עמוקות, נהרות זורמים, שמורות טבע יפהפיות, מטעים ויקבים. ברוכים הבאים לארץ האגדות!

טירת 'אוצ'יסר' – ממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בקפדוקיה ומספקת תצפית פנורמית מרהיבה על כל אזור עמק ה'גורמה'. הטירה מחולקת לחדרים רבים חלולים חצובים בתוך הסלע, מחוברים זה לזה באמצעות מדרגות, מנהרות ומעברים. רוב החדרים הממוקמים בצדה הצפוני של הטירה, משמשים כיום כקני יונים. בעבר, החקלאים השתמשו בקנים אלו כדי לאסוף את גללי היונים המהווים דשן טבעי מצוין לפרדסים ולכרמים.

"ארובות הפיות" – נופה הייחודי של קפדוקיה, הוא תוצר של תהליכים טבעיים ארוכי טווח והרי געש סמוכים. התוצרים הגעשיים שמילאו את העמקים, נשחקו כתוצאה מהשפעת משקעים, רוחות ושינויי טמפרטורות, ופיסלו תצורות נוף ייחודיות, שחלקן נראות כמו מגדלים גבוהים וצרים, מכונות "ארובות הפיות". בתקופה הרומית, שימשו כקברים.

עמק הגורמה – עמק המקיף את ליבה של קפדוקיה, בו מקבץ של כנסיות, מנזרים וקפלות החצובים בסלע ה'טוף' הרך. האתר הוכרז כאתר מורשת עולמית. משמעות השם גרמה בטורקית היא "לא תוכלו לראות", ולפי האגדה הוא הוענק לה בשל הנוצרים אשר הסתתרו בתוך הסלעים.

'אוונוס' – עיירת ציורית מקסימה במחוז 'נבשיר', וממוקמת באזור ההיסטורי והתיירותי של קפדוקיה. העיירה משקיפה על הנהר הארוך ביותר של טורקיה 'הנהר האדום' (שמו ניתן בשל חומר הסחף האדמדם שעל גדותיו). המאפיין ההיסטורי המפורסם ביותר של העיירה שעדיין רלוונטי להיום, הוא ייצור כלי חרס, קרמיקה ואריגת שטיחים.

הכפר 'מוסטפה פאשה' – שמו הקודם של הכפר בתקופת האימפריה העות'מאנית היה 'סינאסוס', בו הייתה אוכלוסייה מעורבת: יוונים ונוצרים דוברי טורקית, היו את מרביתה אוכלוסייה והמוסלמים הטורקים היוו את השאר.  אף על פי שהמקום מרוחק מהים, תושביו היו ידועים כסוחרי פירות ים ובעיקר קוויאר.

עמק ה'הילארה' – זהו קניון גדול באורך של כ-15 ק"מ, המכיל מעל ל-50 כנסיות ומבנים החצובים בתוך סלעים. החל מהמאה ה-7 לספירה, העמק התיישב על ידי נזירים ביזנטיים שחפרו את בתיהם ואת כנסיותיהם מאבן ה'טוף' המקומית, שנוצרה מהתפרצות הרי הגעש שבסביבה.

איסטנבול: העיר שוכנת לחופי מיצר הבוספרוס ובנויה משני צידי המצר, שימשה בעבר כבירת האימפריה הביזנטית ולאחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. אוכלוסיית העיר מונה כ- 15 מיליון נפש ורובה מוסלמים. העיר נמצאת בין שתי יבשות: אסיה ואירופה.
איסטנבול היא העיר שנפוליאון אמר עליה: "אם הייתה נבחרת בירה אחת לעולם, היא הייתה איסטנבול..

כיכר טקסים – כיכר מרכזית ומרכז תחבורתי שנמצאת בחלק האירופי של איסטנבול. מקור שמה של הכיכר מגיעה מהמילה הטורקית 'טקסים' שמשמעותה 'חלוקה'. הכיכר כמו האזור כולו, היא מוקד מסחר ובה מלונות, משרדי נסיעות, מסעדות ובתי עסק רבים נוספים.

שדרת איסתיקלאל – המדרחוב המרכזי ברובע 'בייאואולו' ואחד החשובים של איסטנבול כולה. המדרחוב מתחיל מכיכר טקסים וממנו נמתח קו הרכבת החשמלית הנוסטלגית המקיף את הכיכר העגולה בטקסים. פירוש המילה 'איסטיקלאל' בטורקית – עצמאות. לאורך השדרה שכנו בעבר מחנות של חיל התותחנות ושל היניצ'רים (יחידת העילית הידועה בתקופת האימפריה העות'מאנית).

שוק התבלינים המצרי – נקרא גם 'הבזאר המצרי', אחד השווקים הגדולים ביותר בעיר. מכיל יותר מ-88 דוכנים ונחשב למתחם הקניות המקורה השני בגודלו אחרי הגראנד בזאר. את האוויר ממלאים ניחוחות הזעפרן, הציפורן והממתקים המסורתיים.

גבעת צ'מליצ'ה – נקראת גם "גבעת הכלות". ממוקמת במחוז 'אוסקודר' באיסטנבול, בחלק האסייתי של העיר. ממנה נשקף נוף פנורמי מדהים על איסטנבול ועל הבוספורוס. הגעה היא אטרקציה פופולרית למטיילים. ישנתם בתי קפה ותה מעוצבים המציעים קינוחים מסורתיים, גני פרחים ומזרקות.

המסגד הכחול – נבנה במאה ה-17 על ידי הסולטן אהמט הראשון ובו מקום קבורתו. המסגד נמצא בחלק העתיק של איסטנבול, במקום בו היה מרכז העיר 'קונסטנטינופול' מתקופת האימפריה הביזנטית. המסגד נבנה במכוון אל מול הכנסייה הנוצרית 'איה סופיה', ובסגנון הדומה לה, על מנת להראות כי הבנייה האסלאמית יכולה להתעלות על הבנייה הנוצרית. המסגד נודע בשם "המסגד הכחול" בשל האריחים הכחולים המצפים את קירותיו הפנימיים (אף שהצבע דהה במהלך השנים).

'איה סופיה' – ביוונית: "כנסיית החוכמה הקדושה". איה סופיה הוא מבנה היסטורי חשוב באיסטנבול, נחשב לאחד הדוגמאות הבולטות של האמנות והאדריכלות של האימפריה הביזנטית, ולאחד הבניינים המפורסמים בעולם. נבנה במקום ככנסייה במאה השישית. לאחר שהעיר נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית במאה ה-15, הפך המבנה למסגד, עד לשנת 1934 בו עלה לשלטון 'מוסטפא כמאל אטאטורק' הנחשב ל"אבי האומה" הטורקית, שהפך את המקום למוזיאון. אולם לא מזמן, ביולי 2020, הוחלט כי המקום ישוב להיות מסגד.

הבזאר הגדול – נקרא גם 'גראנד בזאר', 'הבזאר המקורה', הוא שוק שנמצא ברובע 'אמיננו' שבאיסטנבול, נחשב לאחד השווקים המקורים הגדולים בעולם. משתרע על פני 58 רחובות ויש מעל ל-3,000 חנויות. השוק הוקם על ידי הסולטאן מהמט השני במאה ב-15, ועבר שיפוץ והרחבה רצינית על ידי הסולטאן סולימאן המפואר. הבזאר שימש לצרכים מקומיים וגם כנקודת מעבר בין סחורות מהמזרח לתוך אירופה.

בוספורוס – הוא מיצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה לחלק האסיאתי שלה. הבוספורוס מחבר בין ים מרמרה לים השחור, אורכו כ-30 ק"מ ורוחבו כ-3,700 מטרים. את הבוספורוס חוצים שלושה גשרים שאחרון מבינהם נחנך בשנת 2016, ומתחת לבוספורוס נבנתה מנהרה למסילת רכבת מהירה המחברת בין שתי היבשות.