חמישים גוונים של ירוק וכחול מהג'ונגל (המקיף את עיר המקדשים טיקאל), יער העננים בו מתכסה הירוק בשמיכות עננים לבנבנות ועד למי האגם המרהיב אגם אטיטלן, צבע הטורקיז המרהיב של הצד הקריבי (מקום מושבם של אנשי הגריפונה) ועד לחול הגעשי השחור לאורך חופי האוקיינוס הפסיפי במערב.

הצבעוניות אינה רק "מונחת" לפנינו, היא מספרת סיפור של מורשת, היסטוריה וזהות.  תשכחו מאימפריות כמו האימפריה האצטקית, זו שבמקסיקו, הצפונית לגואטמלה או מאימפריית האינקה והרי האנדים בפרו שבדרום אמריקה.

כותב פרופ' נחום מגד, מגדולי החוקרים של התרבויות הקדומות ביבשת אמריקה: "…אף על פי שכמה ממלכות מאיה התפשטו ואף הגיעו לכיבושים מרשימים, מעולם לא הפכו לאימפריה. בני המאיה לא השתייכו לממלכות גדולות ועולמם הורכב מממלכות קטנות שבכל אחת עיר מרכזית וסביבה התפרסו הממלכה והתושבים".

שבטי המאיה שעדויות לנוכחותם הולכות אחורה בזמן עד 2000 לפני הספירה, הותירו מימצאים ארכיאולוגים גדולים ומרשימים. מבנים מונומנטלים, קברים, מקדשים מעוטרים בציורי קיר, פסלי אבן, מדרגות ואסטלות. המאיה רשמו גם פרקי היסטוריה. הכתובים בקודקסים ועל גבי קירות המקדשים תיעדו את תולדות הממלכות, סיפורי מלחמה וסיפורי מעשים מחיי היומיום. נחרבו והתפוררו בידי הכיבוש הספרדי  במאה ה16. בסוף המאה ה17 (1697), בצפון גואטמלה נפלה ונכבשה ממלכת המאיה האחרונה על גדות אגם פטן איטסה אבל, המורשת התרבות הרוח והאמונה, ההיסטוריה ומסורות החיים של שבטי המאיה והצאצאים חיים ונושמים גם במאה ה-21 מהלך ומסלול הטיול המגוון מזמן התבוננות נוספת, מעמיקה. אפשר לזהות ולהבין למשל שכל בגד ובד ארוג הם חלק מסיפורי הבדים של גואטמלה, חלק מתעודת זהות שבטית. אל תוך חוטי האריגה שנחשבת למלאכת נשים מקודשת, נטמעים סמלים מעולם הטבע הסובב את הקהילה הספציפית, שתי וערב של גיאומטריה המייצג בעלי חיים שהם חלק מהמיתולוגיה של עולם המאיה. המאיה ידעו לנצל את מקורות המים לצרכי חקלאות ולגדל צמחי מאכל וצמחי תעשייה. הידע הועבר מדור לדור.

אפשר לראות את הציפור היפהפיה והנדירה ארוגה ביד אוהבת ומיומנת. זוהי הקצאל. Quetzal הציפור הלאומית של גואטמלה. היא מסמלת בעייני את מהותה של המדינה הקסומה. יש בעולם הטבע ציפורים יפהפיות רבות. לקצאל יש גם וגם. צבעוניות מרהיבה וצורה מיוחדת. אדום כצבע הדם והחיים, ירוק כצבע הטבע וכחול כצבע המים והשמיים. אל כל היופי הזה יש להוסיף נוצה ארוכה, זנב מלא גאווה. וסמליות של חופש ועצמאות. בתפיסת העולם והאמונה של עמי המאיה, אדם טבע ואלוהויות מהווים מציאות אחת, שבה כל מרכיב ומרכיב תלויים האחד בשני. זה האיזון המיוחל. שכולם חייבים בשמירתו כמערכת קדושה. לראות את הקצאל זה לעוף אל מחוזות הקסם.                                       

גילוי נאות! כל מי שמכיר אותי יודע שהטיול לגואטמלה היה אחד הטיולים הכי מיוחדים בחיי כאשה, כמדריכת טיולים וכחוקרת תרבויות. המסע המכונן שלי ואחד מחדרי ליבי מלא בו ופועם מאז. ולמי שלא מכיר, מבטיחה לשתף בזמן הנכון ובמקום הנכון, בגואטמלה כמובן…

יונית קמחי – מדריכת טיולי תרבות בעולם, מרצה בתחומי תרבות אמנות מגדר וקולנוע במסגרות פנאי רבות בארץ. מורת דרך בארץ.